לא. בכל חודש, בדרך כלל, רק ביצית אחת מתפתחת ומגיעה לכדי ביוץ, ואילו רבות אחרות מתנוונות באופן טבעי. באמצעות הטיפול ההורמונלי 'מצילים' חלק מהביציות שלא היו מתפתחות באופן טבעי, ואותן ניתן להקפיא. כך שטיפול בהקפאת ביציות אינו 'מבזבז' ביציות, ואינו פוגע בפריון הטבעי

לא נכון. למרות שרבות חוששות מכך, על פי מחקרים עדכניים שבדקו עשרות ומאות אלפי נשים שעברו טיפולי הפריה חוץ גופית מצאו שהסיכון לחלות  בסרטן בנשים שעברו הפריה חוץ גופית אינו שונה בהשוואה לנשים שלא עברו טיפולי פריון מסוג זה.

בדרך כלל לא. מדובר בהחלט בטיפול תובעני מבחינות שונות, אבל מחקר שבוצע בישראל מצא כי רוב הנשים שעברו את הטיפול תיארו את הקושי הגופני כקל או בינוני. מעבר לאי הנוחות של הצורך לקבל זריקה או שתיים ביום, ואי נוחות בבטן בימים האחרונים של הטיפול, אין לרוב כאב משמעותי עד לשלב שאיבת הביציות.  השאיבה עצמה מבוצעת בהרדמה כללית. יש החשות כאבים לאחר השאיבה, ואלו לרוב ניתנים לטיפול במשככי כאבים רגילים. ההיבט הרגשי היה דוקא קשה יותר מזה הגופני אצל מרבית הנשים שעברו את התהליך.

לא. בניגוד לטיפולים רגילים בהפריה חוץ גופית, אותן יש נשים העוברות שוב ושוב, רוב הנשים שמקפיאות ביציות מבחירה עושות טיפול אחד או שניים. מדובר בנטילת זריקות למשך כ 10-12 ימים בסך הכל. אכן יש נשים החשות נפיחות כללית במידת מה, כתוצאה מצבירת נוזלים בגוף, אבל השמנה של ממש היא תופעה נדירה.

לא נכון. ניתן לבצע את בדיקות המעקב בעזרת אולטרסאונד שמונח על הבטן. רק בזמן שאיבת הביציות יש הכרח בבדיקה דרך הנרתיק, וזו נעשית בהרדמה כללית.

לא נכון. בזמן שאיבת הביציות שואבים את כל הביציות שניתן לשאוב, ומקפיאים את אלה מתוכן שהתפתחו למצב שיאפשר, לאחר הפשרתן, להרות מהן. מספר הביציות משתנה מאד מאשה מאשה. הממוצע, סביב גיל 37, הוא כעשר ביציות, אבל יש נשים שלהן יש מספר רב יותר, ומנגד לאחת מחמש נשים תישאבנה רק 3 ביציות או פחות מזה. במקרה זה יעילות הטיפול נמוכה מאד.

לא נכון. למרבה הצער, רק חלק מהנשים שעוברות הקפאת ביציות תלדנה בעתיד בעזרת ביציות אלה.  הסיכויים תלויים בעיקר בגיל בו מתבצעת ההקפאה, ובמספר הביציות שהוקפאו. על סמך המידע הקיים כיום, כאחת מכל שתי נשים אשר הקפיאה ביציות בגיל צעיר מ 35 ילדה בעזרתן, אבל רק כאחת מ 4-5 נשים אשר הקפיאה ביציות אחרי גיל 35 תלד בעזרת הביציות הללו. עם זאת, אלו סיכויים הרבה יותר טובים מאשר סיכויי ההצלחה בטיפולי פריון רגילים בגיל מתקדם.

לא נכון. בישראל ילדו מאות נשים כתוצאה מהפשרת ביציות שהוקפאו מסיבות רפואיות שונות, ובכלל זה עשרות נשים לפחות באמצעות ביציות שהוקפאו מבחירה (שימור פריון 'חברתי'). חשוב לדעת כי כ 90% מהנשים אשר הקפיאו ביציות בארץ ובעולם עדיין לא ניסו להרות בעזרתן, ולכן המידע על יעילות התהליך מצומצם.

נכון. מעל 90% מעוברים שורדים את תהליך ההקפאה, ואילו כ 70% מהביציות שורדות התהליך הזה. החסרון הוא בכך נדרש זרע לצרוך הפרית הביציות ביום השאיבה, והמשמעות היא שלא יתאפשר להשתמש בזרע של בן זוג בעתיד לצורך הפרית הביציות הללו.

לא נכון. לרוב מתחילים את הטיפול בימים הראשונים למחזור. לאחר כשבועים ממועד זה מתבצעת שאיבת הביציות. למחרת, או לאחר ימים אחדים אם יש צורך בכך, ניתן לחזור לשגרה. 

לא נכון. במהלך השבועים של הטיפול, יש להגיע כ 4-5 פעמים לבדיקות דם ואולטרסאונד. אלו מתבצעות לרוב בשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר מכן ניתן להמשיך בשגרת היום.

לא בהכרח. המחיר הוא בהחלט גבוה, אבל פחות מבעבר. רבים מבתי החולים הציבוריים כיום גובים כ 6-7000 ₪ למחזור טיפול, ולכך יש להוסיף את עלות התרופות שנעה סביב 4-5000 ש"ח בממוצע.

לא נכון. לרוב עלות הטיפול הראשוני מכסה גם הקפאה למשך 5 שנים  הראשונות. לאחר מכן ייתכן שיידרש תשלום נוסף לצורך הקפאה, אם כי לא מדובר בתשלום גבוה.