הקפאת עוברים
עובר, בהקשר של הפריה חוץ גופית, הוא ביצית מופרית. את הביצית מנסים להפרות ביום בו מוציאים אותה מהשחלה בתהליך שמכונה שאיבת ביציות, (או שאיבת זקיקים).
לרוב, חלק מהביציות מופרות בהצלחה, וחלק מאותן ביציות ימשיך להתפתח לעובר המתאים להחזרה לגוף, או להקפאה. לדוגמה, אם נשאבות 10 ביציות, ניתן לצפות בממוצע לכשלושה עוברים המתאימים להחזרה.
איך עדיף לשמר את הפריון, באמצעות הקפאת ביציות או עוברים?
עוברים (ביציות מופרות) שורדים את תהליך ההקפאה בשיעור הצלחה גבוהים יותר מאשר ביציות שאינן מופרות. בקירוב, כ 95% מהעוברים שורדים את תהליך ההקפאה וההפשרה, בניגוד לכ 70% מהביציות. החסרון הוא שאת הביציות יש להפרות בזרע ביום השאיבה. כך שאשה המקפיאה עוברים לא תוכל להרות איתן בעזרת זרע של בן זוג בעתיד. יש כאן בחירה בין תהליך יותר יעיל של הקפאת עוברים, ולבין הרצון לשמר את האפשרות להרות בעזרת זרע של בן זוג בעתיד עם הביציות המוקפאות.
איך נערכים להקפאת עוברים?
בעזרת זרע של בן זוג , או עם זרע תורם. לצורך שימוש בזרע תורם יש לקבוע פגישה בבנק זרע, ולרכוש מנות של זרע תורם. את מנת הזרע יש להעביר ליחידה להפריה חוץ גופית לפני מועד השאיבה, כדי שניתן יהיה להפרות את הביציות באותו יום. הליך זה יכול להתמשך שבועות ולעתים חודשים מספר, כך שיש להערך אליו מראש בהתאם.
האם ניתן לבצע הקפאה של ביציות ועוברים באותו טיפול?
כן. מומלץ עם זאת להביא בחשבון את הסיכויים ללידה. נניח שנשאבו 10 ביציות בשלות והוחלט לחלקן לשתיים – יוקפאו 5 ביציות, ועוד שני עוברים בערך. במובן זה יש נשים המעדיפות לבצע מחזור אחד של הקפאת ביציות, ומחזור נוסף של הקפאת עוברים לדוגמא – כך לפחות נדרשת מנת זרע אחת ולא שתיים.